מישהו אמר קפה?

הבטחתי פוסט על קפה. יותר נכון על האוסף שלנו. שהתחיל מכוס אחת של Starbucks שאלון קנה לי באחת מנסיעות העבודה. הכוס הראשונה. הוא ידע למה הוא קנה אותה. כי אני מאוד אוהבת לשתות קפה. לא משובח או מתוחכם. "סתם קפה" במאג בייתי. שיהיה כמה שיותר גדול. ואם אפשר גם אחד ליד המיטה, אחד בסלון, אחד באמבטיה ואחד באוטו... אבל גם כי Starbucks מוציאים קולקציות חדשות של ספלים מעוצבים ויפים בתדירות שקשה לעמוד בה - קולקציות מיוחדות לחגים, עונות השנה ולארועים ומקומות מיוחדים.

מאז היו עוד כמה וכמה (וכמה) נסיעות כאלה, והמדף התחיל להתמלא. בכוסות יפות. והתחביב גלש גם לכוסות אחרות, שלא מתוך הקולקציות שהזכרתי, אלא סתם כאלה יפות. שהיו ראויות להצטרף...
אחרי יותר מחמש שנים, אני יכולה לומר שאני יכולה לארח כאן לקפה את כל הסט של אליסה בארץ הפלאות (למסיבת קפה כמובן...) ויהיו גם כוסות למי שירצה בכל זאת תה...

התמונה האת צולמה בזמן שיפוץ המטבח שלנו, כשהורדנו את כל הארונות העליונים. לא כולן חזרו. המקום שהוקצה קטן בהרבה יותר. אבל אל דאגה. הן מקבלות יחס חם ומחכות בקוצר רוח לרוטציה הבאה...

הכוס המיתולוגית הראשונה

לכבוד ט"ו באב, החלטתי לחלוק איתכם את הכוסות הכי הכי "וולנטיין" שיש לנו בארון...

ועוד סידרה מקסימה ש-Target הוציאו. האוסף הזה הוא משלוש שנים רצופות.
יפה לראות איך הם מקפידים לשמור על אותו הפורמט...

באהבה,

מאיה

Wreath

זר (או עטרת). זה הפרוש הכי קרוב שמצאתי. לא ממש מתחבר לי, כי זר בעברית תמיד מתקשר לזר יומולדת או זר פרחים. אני מדברת על Wreath. אי אפשר אפילו לכתוב את זה בעברית...
אני מתכוונת לחישוקים היפים האלה שאפשר למצוא בארה"ב על דלתות הכניסה. כמו שרואים בסרטים ובמגזינים של מרתה וחברותיה...
כשהגענו לארה"ב, ולראשונה נתקלתי בחישוקים האלה ב"גודל טבעי", זה ניראה לי הדבר היפה ביותר בעולם. הם ריגשו אותי כל כך. בצבעי שלכת של כתום וחום, עם סרטים וענפים יבשים לצידי הדלעות וערמות הקש בכניסה לבית... אח"כ הם התחלפו להם לצבעי החג בירוק ואדום. עם ענפי Berries "מושלגים" או ענפי אשוח "רעננים", קשורים בסרטי קטיפה או סאטן אדומים. אמרתי כבר כמו בסרטים?

בשנה הראשונה שלנו בארה"ב "למדתי" את כל תיאוריית הקישוט הזאת, כשראיתי איך אצל שכנתנו, מיס אליס, קישוטי חזית הבית משתנים בהתאם לעונות השנה והחגים. היה לה מן ברווז עשוי אבן, וכל פעם הוא היה חובש כובע אחר. כובע קש בקיץ, כובע של מכשפה בסתיו - Halloween, כובע של סנטה בקריסמס...

מקורו של ה-Wreath הוא כניראה "זר הדפנה" ששימש ביון העתיקה כסמל סטטוס. מאוחר יותר, אפשר למצוא אותם בתרבות הנוצרית כחלק מסמלי/קישוטי "ההתגלות" הניראים בעיקר בתקופת חג המולד. בתרבויות שונות בעולם, אפשר למצוא את הזרים בוריאציות שונות, מזר לראש (כמו ביוון וכמו בימי ההולדת שלנו), זרים וענפי קישוט לבתים ומבנים ציבוריים ועד לזרים ללויות...
החישוק מסמל בתרבויות אחדות את ההמשכיות והנצחיות והענפים הירוקים (אשוח למשל) מסמלים את כח הטבע לעמוד גם בפגעי חורף קר מאוד - ולהשאר ירוקים.

בארה"ב אפשר למצוא Wreaths במשך כל השנה, אבל במיוחד לקראת קריסמס. בחנויות היצירה אפשר למצוא כמובן מבחר לא מבוטל של חומרים ליצירת החישוקים, או לקנותם מוכנים במגוון רחב מאוד של וריאציות וסגנונות. יש המון "בסיסים" מסוגים שונים (קלקר, קש, ספוג, ענפים, ברזל...) בהתאם לסוג הזר ולמטרה.

אז אתם שואלים אם היה לנו גם אחד? בוודאי! ולא רק אחד. היו כמה שהכנתי עם הבנות. לצערי מצאתי רק תמונה אחת של אחד לא ממש מוצלח...

איך יכולתי שלא לצלם??? היה אחד מנוצות שחורות עם ערפדים ל Halloween ואחד מושלג ל..."חנוכה"... אפילו לוולנטיין הכנתי משהו...

ועכשיו אנחנו כאן. בדירה עם דלת פלדלת וגם במצב לא משהו (היו כמה קרעים בציפוי)... אז בנתיים, עד שנחליף, נשפץ, נצבע... הכנתי Wreath מלובד ע"פ ההדרכה המצויינת הזאת (העיינית מבצבצת מבין העלים):

אחרי שתליתי אותו הבנתי שאראה אותו רק מבחוץ, ורק לשניה, כשאפתח את הדלת... ולכן "נולד" אחד נוסף ל"בפנים" שלא נפספס... הלבן מבפנים - ה"צבעוני" מבחוץ...

כמה קישורים לסדנאות מצולמות - Wreaths וממש פשוטות:

אחד חורפי:

אחד "קריא":

אחד פרוע:

אחד טעים:

וכמובן אחד מסורתי עם המון הדרכות לסוגים שונים (שימו לב להברקה עם הבסיס שעשוי קולב של ניקוי יבש...):

אז כשתגיעו לקומה השלישית... כבר תדעו, איפה אנחנו גרים...

מאיה

מטבח בשלושה שלבים

אז כמו שכבר הזכרתי, חזרנו לפני שנה. זאת היתה הזדמנות מצויינת בשבילנו לשנות ולשדרג את הבית (שלא נדבר שלא היינו נכנסים בכלל עם כל ה"מזכרות" בדירה הקודמת...). אחרי חיפושים מטורפים, פגישות עם מתווכים וריצות אין סוף, מצאנו משהו. אמנם לא מה שהיה לנו בדימיון, אבל איכשהו, כשניכנסנו - הדירה הזאת "עשתה לנו את זה". היא היתה ריקה (שלפעמים זה יתרון בולט) ומוזנחת מאוד. פשוט דירה "עייפה" שזקוקה לחום ואהבה מחודשת....
עם המון רעיונות לשיפוץ ושינוי - החלטנו (וזאת היתה החלטה מ מ ש  מהירה...).

אז קודם כל עשינו שיפוץ SOS באמבטיות, שברנו גם חדר לטובת הסלון, קצת צבע ופרקטים ואופס... נגמר התקציב.
ומה עם המטבח???
במצב הזה - של מטבח בצבע בוק - ובמצבו הנוכחי - זה היה כמעט בלתי אפשרי (בעיקר עבורי, בואו נדייק...)
האמת, לא ממש ידענו בהתחלה מה לעשות איתו? להחליף הכל? - זה יקח נצח עד שנצליח לחסוך סכום כזה... לשדרג חלק? להחליף את דלתות?
בקיצור, אני אתן לתמונות לדבר...

ככה המטבח ניראה ביום הקניה...
שלב 1: הלפני

המטבח כאמור, לא נישאר בצורה הזאת לאורך זמן.... בתקציב של פח צבע מקשר ופח של צבע שמן צבעתי באישון לילה את הקרמיקה עם הדובדבנים (למרות התנגדותם הרבה של הסובבים...).
התוצאה היתה מדהימה! אף אחד לא יכול היה להבחין שזוהי בעצם קרמיקה "צבועה" (ממליצה בחום למי שרוצה להשיג שדרוג מיידי בתקציב נמוך וללא בלאגן...)!
הוספנו גם אי עם מגירות וכסאות מאיקאה, וזאת התוצאה...

עם אותם פחי צבע, ותוספת של ידיות.... המטבח נצבע בצביעה ביתית (סופשבוע של צבע בשיער וריח טרפנטין) ארונות הויטרינה השמאליים - הוסרו והפכו למדפים פתוחים, הויטרינה שימין (זאת שבזוית... נצבעה אף היא...כן, כן, הכוונה לזכוכית...) והמטבח כבר ניראה הרבה יותר ידידותי...

שלב 2: צבע וידיות...

המטבח אכן קיבל שידרוג מדהים ומיידי אבל השיש והברזים היו במצב סופני... (מה שבתמונה קצת קשה לראות...) - אבל עם כל אלו חיינו בשלום (יחסי) עוד כמעט 9 חודשים... והיום הגדול הגיע. עם שיפוצניק נחמד, המון רצון לשנות ותקציב קטנטן... 2 קלאפות מאיקאה, הקרמיקה הוסרה, שיש לבן וחדש, כיור מודרני וברז גאה...

וכך נולד המטבח המחודש שלנו....

שלב 3: המטבח המחודש (בהרגשה של חדש):

הארונות העליונים הוסרו וקיבלו חיים חדשים במחסן, 2 ארונות צרים (רוחב 30 ס"מ) התאימו לנו בדיוק אחד מעל השני - מצידו הימני של המקרר.

הארון הפינתי שהיה ב-45 מעלות (עם קרוסלה), נוסר לפינה בזוית ישרה לקבלת מראה עדכני ורענן יותר עם חצי מדף שמכיל הרבה יותר... והדלתות - נוסרו מתוך הדלתות של הארונות העליונים שהוסרו...

ולגבי המנורות....

זה כבר עניין לפוסט אחר.... 🙂

מאיה

מתחילים…

אוקיי... נגמרו לי כבר כל התירוצים... אז זהו. זה הבלוג שלי...

אני לא ממש יודעת לאן הבלוג הזה יוביל אותי, מה שאני יודעת בוודאות שהוא יהיה קשור ביצירה. בעיצוב. בתפירה. בשיפוץ. באסטיקה. בדברים יפים. כי זאת אני. זה חלק בלתי נפרד ממני.

אז קחו לכם כוס קפה (אני עוד ארחיב בהמשך על חיבתי המיוחדת למשקה המעורר...) והינה. מתחילים.

אני מאיה. נשואה באושר ואמא גאה לשתי נסיכות (אמיתיות!!!)
מעצבת גראפית בהכשרתי (ויצ"ו חיפה) ואסטתיקנית בנישמתי (כבר אמרתי שאני לא יכולה בלי זה?).

אוטוטו שנה מאז שחזרנו. אחרי תקופה של 5 שנים בה היינו בגולה (אמריקה לצורך העניין, ארה"ב)
בה לקחתי פסק זמן מהעיצוב הגרפי, ובזמן שהיה לי, בין תגליות ומציאות, גיליתי את הבית...

אז אומרים שתמונה שווה אלף מילים. ניראה לי שאזמין אותכם לסיור אצלי בסטודיו. בעליית הגג.
חדר המשחקים הפרטי שלי...

מקווה שהשארתי טעם לעוד...

מאיה